ביום בת המצווה, רווח מאוד להעלות את נושא שרשרת הדורות, ואת הצטרפות כלת השמחה, במעבר מילדות לנערות, לשרשרת נשות המשפחה. לרוב, אני מעבירה את הסדנה לכלת השמחה וחברותיה, ולפעמים מצטרפות גם בנות משפחה. לפעמים הסדנה מיועדת למשפחה.
הייתי לפני כמה חודשים בסדנה בייתית, לכבוד בת המצווה של נערה מקסימה בשם אדל.
השתתפו בסדנה דודות ובנות דודות שלה, סבתא, אמא ואחיות כמובן, וכמה אחיניות ( שאומנם היו קטנות יותר, אבל בעזרת אמהותיהן הסתדרו מצויין ועשו דברים נהדרים).
בסדנה הזו לקחנו את המושג 'שרשרת הדורות' צעד אחד קדימה, והסבתא הביאה איתה קופסת תכשיטים ישנה של כל מיני תכשיטים, סיכות ואיתורים שיש לה כבר שנים, חלקם עברו אליה בירושה מדורות קודמים וכמעט לכל אחד (אלה שסבתא ובנותיה הצליחו לזכור) היה סיפור מיוחד.
את השרשרת הזו היא קיבלה מהוריה לכבוד סיום הלימודים (לימודי אחיות), זוג עגילים שקיבלה לחתונה, עוד זוג עגילים שקיבלה מבעלה כשנולדה בכורתם, וכן הלאה סיפורים רבים ותכשיטים רבים. חלקם במצב טוב, חלקם מפורקים, וחלקם רק צריכים ניקוי טוב.
בסדנה עצמה כל אחת הכינה תכשיט, ושילבה בו חרוז, או תליון מקופסת התכשיטים של סבתא ותכשיט נוסף שהכינו לאדל, גם הוא בשילוב אלמנטים עתיקים.
לאחר שכולם סיימו להכין את התכשיט לעצמם ותכשיט נוסף לאדל, עשינו סבב, בו כל אחת סיפרה למה בחרה דווקא את החרוז שבחרה, וברכה את אדל בברכה שקשורה לחרוז.
את כל התכשיטים שמנו בקופסת תכשיטים שקנו מראש במיוחד וההרגשה בהחלט הייתה של שרשרת הדורות של התקשרות לעבר ונכונות לעתיד, שכולו ברכה.
זה היה כל כך חזק ומרגש וכל כך נכון לדעתי לעשות את זה דווקא לקראת בת המצווה.
בסוף הסדנה הסבתא העניקה לאדל במתנה את ערכת התכשיטנות שלי כדי שתוכל להמשיך וליצור ולהפוך את התכשיטנות לתחביב שלה.
תודה על ההזמנות להיות חלק ממשהו כל כך יפה ומרגש!
